איור מס' 26: נעים להכיר!
סקיצת עפרון על נייר, המשך עבודה בפוטושופ.
נעים להכיר.. לחמודה הזאת עדין אין שם, אבל אני מקווה שתבוא לבקר כאן עוד הרבה.
אולי פעם בשבוע היא תופיע באיור שמלווה בסיפור קצרצר. בעזרת ה'.
אבל כרגע..היא קצת מתבישת. אז רק תכירו אותה. אולי בביקור הבא, אצליח לשכנע אותה לספר קצת על עצמה.. (מוזמנים לעשות לה "לייק", שתרגיש יותר בנוח..)
מעינין- כשחשבתי עליה, דימיינתי אותה כג'נג'ית. כשהייתי קטנה, חלמתי להיות ג'ינג'ית(כשהתבגרתי, הייתה לי תקופה שהגשמתי לעצמי את החלום בעזרת "לוראל" ;) )
ולמרות שלא היה לזה סיכוי- חלמתי שאולי יהיו לי ילדים ג'נג'ים. אבל לא. לכן- כשאני מציירת לי ילדה..אני אחליט על צבע שיער שלה. מסתבר, שגם ילדים דמיוניים יש להם אופי משלם..והמתוקה שלי..גם היא לא ג'ינג'ית.
כשלמדתי קצת שיווק בזמן האחרון, המרצה נתנה לנו משימה:
לדיימן את הלקוח שלנו, על פרטי פרטים. מין? גיל? מקום מגורים? מצב משפחתי..? עד לתחביבים והרגלי צריכת מדיה. למרות שזה היה תרגיל מאתגר, הקונצפט עצמו היה לי מוכר: כשאני מאיירת משהו, באופן אוטומטי כמעט, אני מתחילה לדמיין לי את הרקע של הדמויות שלי.. וכשאין ממש סיפור רקע, אני אוהבת לספר לעצמי אחד משלי.
אגב-זאת תחונה שממש שיגע את אחותי הקטנה, כשהיינו ילדות- מדי פעם הייתי לארג'ית ואיפשרתי לה לשחק יחד איתי בבריות . לא היו לנו הרבה אביזרים מקוריים, אז אלטרנו לנו מכל מה שבא ליד. ותוך כדי החנת ה"סט"- הדירה/ארמון..או מה שזה לא יהיה- דימיינתי לעצמי כבר את כל הסיפור. וכשסיימנו עם ההכנות- לי נגמר הסיפור..וגם החשק לשחק.
גם את הספר שלי, שכרגע בשבלי איור מתקדמים, "נולד" קצת שונה ממה שמקובל: כתבתי לעצמי "סטורי ליין"(קווי מתאר כללים למה שאני רוצה שיופיע בסיפור ובכל עמוד), אז ישבתי לאייר את ההעמודים..ואחרי שסיפרתי בעל פה לילדים שלי את הסיפור כמה פעמים..התישבתי לרשום אותה.
זהו.
נראה איך זה יהיה עם המתוקה שלי.
ובינתיים.. היא כאמור עדין ללא שם. יש לי כמה כיוונים.
אבל
מי רוצה להציע רעיון..?
מוזמנים בתגובות!
