איור מס' 52: "קיפוד"
סקיצה בעפרון, עבודה בפוטושופ
הרעיון לקיפוד בא לי בזכות רבקה הירש ו"מודל הקיפוד" שלה... בע"ה אשתדל לאייר גם את המודל כפי שלמדנו בסדנא ואח"ח בקבוצה של "בחפץ כפיה".
אני מאד אוהבת קיפודים.
אולי, כי יש משהו באופי שלהם, שאני מזדדה איתו. (אנשים,בעיקר אלה שהכי אהובים אלי, וניסו להתקרב אלי כשהייתי זקוקה ל"מרחק אישי" יעדו על כך :) )
אולי בגלל האומץ והאופטימיות שלהם בעת סכנה- שהם מתגלגלים לכדור ומקווים שהקוצים יבריחו כל סכנה..
אולי כי לפעמים הייתי רוצה להכנס לשנת חורף עד יעבור החורף(או "מזג אוויר סוער" מכל צורה שהיא)
אולי בגלל הסקרנות שלהם
או פשוט, כי שלמרות הקוצים..הם פשוט חמודים!
כרגע כל קיפוד אמיתי חורפ לו שנת החורף שלו...אולי חולם על האביב, על החום והצמיחה המחודשת.
וגם אני.. מתחילה להתגעגע לאביב. כיאה לחודש שבט, בשיא החורף.
כשחושך בחוץ וקר, סוער ונדמה שהשמש מופיעה מדי פעם רק כקישוט שקרי בשמיים.. וככה זה עכשיו וככה זה יהיה גם לנצח- מזכירה לעצמי שזו ההתחלה למשהו טוב. משהו צומח שם באפלה.
עוד מעט יתחדש הכל.
יצמח ויפרח עוד מעט.
רק עוד קצת אמונה.
עוד קצת סבלות.
ותוך כדי כתיבה עולים בי המחשבה על תושבי עמונה האהובים.
עם האומץ שלהם. עם ה"קוצים" שלא יכלו לבולדוזרים המשפטיים של השמאל והאמיתיים של המשטרה.
מקדישה להם את האיור הזה באהבה ובאמנה..ובתפילה:
"בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ."
שנזכה בקרוב ממש!
